מאמרים | Japanese Center
18953
page-template,page-template-blog-large-image,page-template-blog-large-image-php,page,page-id-18953,ajax_fade,page_not_loaded,,select-theme-ver-1.7,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive,elementor-default
 

מאמרים

צילום: סיגל יזרעאלי

おもてなし omotenashi אומנות האירוח היפני

מסתבר שלקסם של השירות היפני יש שם ויש הגדרה. קוראים לזה お持て成し おもてなし omotenashi. ההגדרה היא : הסברת פנים, הכנסת אורחים. למונח הזה פנים רבות והוא נחשב כמקור הגאווה של היפנים בארצם ובאנשיהם.

מדובר בשני ערוצים, גם הכנסת אורחים אלינו הביתה, וגם אירוח ומתן שירות ללקוחות (מסעדות, חנויות, מלונות) וכל זה- מכל הלב וללא ציפייה לתמורה. אז נכון שהמנהג להכניס אורחים ולתת שירות קיים גם בתרבויות אחרות, מי יותר מי פחות, אבל ללא ספק ביפן, כמו ביפן, נותנים פרשנות אחרת, עד הקצה…

הנה כמה דוגמאות וגם הסבר על המילה עצמה.

קראו עוד

מילת היחס o / wo  を

 

דוגמאות לשימושים העיקריים של מילת היחס ”を”

 

  1. לציון מושא ישיר, כלומר עם פעלים שניתן לשאול לגביהם “מה”, או “את מה”

田中(たなか)さんは  昨日(きのう)  カメラ(かめら)  買(か)いました

מר טאנקה קנה אתמול מצלמה

私(わたし)は  日本語(にほんご)    勉強(べんきょう)しています

אני לומד יפנית

קראו עוד

טיפים ללומד העצמאי

ברכות! אם אתם קוראים את זה אז כנראה שמוטיווציה  יש, וזה כבר טוב בשביל להצליח!

לפני שמתחילים כדאי לעשות סדר: לימוד השפה בנוי מכמה נושאים: הכתב (הפונטי והקאנג’י),  דקדוק, אוצר מילים, דיבור ושמיעה.האידיאלי היה להקדיש לכל אחד מהמרכיבים זמן ותרגול כדי לקבל את התמונה השלמה, אבל אפשר גם לעשות את הדברים בהדרגה ובנפרד,כל אחד לפי מידת הזמן, הפניות, והחשק שיש לו. במאמר הזה אפרט כמה המלצות כלליות וספציפיות לגבי כל אחד מהנושאים.

סדר הלימוד המומלץ: הירגנה-קאקטנה, דקדוק, הרחבת אוצר מילים ותרגולי שמיעה במקביל, תרגול דיבור ולימוד קאנג’י.

קראו עוד

פתגמים וחכמת חיים בשפה היפנית

פתגמים (ביפנית- kotowaza ことわざ) קיימים בכל השפות ובכל התרבויות  אך  כשמדובר ביפן,  באמצעות מילים ספורות מצטיירת בדמיוננו תמונה של התרבות כולה על ערכיה ומגיע אלינו הניחוח המיוחד העלום של יפן.

 

מן הפתגמים עולים ערכים כמו התמדה ודבקות במטרה,  בצד סבלנות ואורך רוח. ברבים מהפתגמים יש שימוש בדימויים מעולם הטבע על עונותיו המתחלפות והנופים הייחודים של יפן.

ue ni wa ue ga aru

上には上がある

 

うえ に は うえ が ある

 

 

ue – למעלה

 

aru – יש

 

“גם ללמעלה, יש למעלה”

 

תמיד יש מישהו שיהיה טוב ממך גם אם אתה חושב שאתה מספר אחד. תמיד יהיה מישהו או משהו גבוה יותר, חזק יותר וכו’.

 

האם זה בא ללמד אותנו את מקומנו, לקבל אותו  ולהצניע לכת? או אולי להמשיך לשאוף גבוה יותר, תמיד לעשות עוד יותר טוב. הכי טוב  שאנחנו יכולים.

momo kuri san-nen, kaki hachi-nen

桃栗三年、柿八年

 

もも くり さん ねん、かき はち ねん

 

 

momo- אפרסק

kuri – ערמון

kaki- אפרסמון

nen- שנים

 

 

“האפרסק והערמון- שלוש שנים, האפרסמון- שמונה שנים”.

כל דבר מבשיל בקצב שלו ויש להתאזר בסבלנות.

Isseki nichōu

一石二鳥
いっせき に ちょう

 

i – קיצור של ichi  אחד
seki – אבן
ni – שתיים
Chō – ציפור

 
“שתי ציפורים אבן אחת”. או כפי שנאמר במחוזותינו, שתי ציפורים במכה. לתפוס שני יתרונות בפעולה אחת.

 

kawaii ko ni wa tabi wo saseyo

可愛い子には旅をさせよ

かわいい こ には たび を させよ

 

kawaii – חמוד, וגם אהוב ויקר

ko – ילד או ילדה

tabi – מסע

saseyo – להניח / לגרום למישהו לעשות משהו


הנח לילדך לצאת אל המסע. או -שלח אותו אל המסע .

רק אם ייצא אל המסע, יתרחק מהמוכר והידוע לו ויתמודד עם קשיים- ילמד את החיים האמיתיים , יתבגר ויתעצב.

hana yori dango

花より団子
はな より だんご

 

hana – פרח, פרחים

dango – כדורים מבצק אורז המוגשים על שיפוד קטן

 

“המאכלים יותר מהפרחים…” הכוונה לאנשים או מצבים בהם מעדיפים את הפרקטיקה על פני האסתטיקה. יושבים לפיקניק תחת עצי הדובדבן אבל “בואו נהיה פרקטיים, מה שחשוב לנו יותר, הוא האוכל שאנו אוכלים. ”

hana yori dango הוא גם שמה של סדרת דרמה (מבוססת על אנימה) מאוד מאוד ידועה ביפן העוסקת בחיי תלמידי בית ספר ביפן.

saru mo ki kara ochiru

猿も木から落ちる

さる も き から おちる

 

saru – קוף

mo – גם

ki – עץ

ochiru – נופלים

 

“גם קופים נופלים מעצים” . גם הטובים ביותר יכולים לטעות.

בתמונה, קופי המקוק היפניים המשתכשכים במעיינות החמים ב jigokudani, איזור Nagano ביפן.

neko ni ko ban

猫に小判

ねこ に こばん

neko ni koban

 

neko – חתול

koban – מטבע זהב אובלי מתקופת אדו.

 

“מטבע זהב לחתול”
לתת למישהו דבר מה יקר ערך, שאינו יודע להעריך.

mikka bōzu

三日坊主mikka bouzu

みっかぼうず

 

Mikka – שלושה ימים

Bōzu – נזיר בודהיסטי, מגולח ראש

 

“נזיר לשלושה ימים”
פתגם המתאר מישהו שמחליט החלטות גדולות אבל מצליח לעמוד בהן רק לזמן קצר.

kabe ni mimi ari shōji ni me ari

壁に耳あり、障子に目あり

かべに みみ あり、しょうじに め あり

kabe ni mimi ari, shōji ni me ari

 

kabe – קיר

mimi – אזן / אזניים

shōji – דלת הזזה העשויה ריבועי נייר ועץ, מחיצה בין חללים בבית

me – עין / עיניים

ari – קיים, יש (arimasu)

 

“אוזניים לכותל, ועיניים לדלת הנייר”
בתרבות שלנו אפשר להאזין מבעד לקירות, אבל בגרסא היפנית אפשר גם לחורר את קירות הנייר ולהציץ.
חלק מהכתלים בתוך הבית היפני המסורתי עשויים מקירות נייר, מה שמשפיע על היחסים בין בני הבית, קולות עוברים בקלות מחדר לחדר, הפרטיות מוגבלת, אבל החללים יכולים להשתנות בקלות לפי הצורך. ילדים קטנים היו לפעמים מחוררים באצבעם הקטנה את הנייר ומציצים.

i no naka no kawazu taikai o shirazu

石の上にも三年

いしの うえに も さんねん

 

 

ishi – אבן

ue – מעל

san nen – שלוש שנים

 

“לשבת על האבן שלוש שנים”

 

אם אנחנו יושבים על אבן קשה קרה ולא נוחה. כל אחד עם ה”אבן” שלו

אפשר לקום וללכת. אבל אפשר גם להישאר.  לאט לאט האבן תקבל את צורתנו, תתחמם, נתרגל אליה, נתיידד איתה ועם הנוף הנשקף ממנה… נזכה בניסיון/ ידע/ הנאה שלא היינו זוכים לה אם היינו קמים והולכים מיד.

זאת התכונה היפנית שנקראת “gaman”- איפוק, סבלנות, התמדה.

Jū nin tō iro

十人十色

じゅう にん とお いろ

 

 

jū – עשרה

nin –  אנשים

tō – דרך נוספת לומר עשר/עשרה

iro – צבע

 

 

 

“עשרה אנשים, עשרה צבעים.” לכל אחד אופי –צבע שונה, כל אחד הוא אחד יחיד ומיוחד.

Nana korobi ya oki

七転び八起き

 

なな ころび や おき

 

 

nana – שבע

korobi – למעוד, מעידות, נפילות

ya – שמונה

oki –  קימה

 

“ליפול שבע פעמים, ובשמינית לקום”.

 

 

גם אם יש נפילות בדרך- לקום ולהמשיך,  לא לוותר !

 

הבובה שבתמונה נקראת だるま daruma והיא מסמלת את הדבקות במטרה, היא קלה ועשויה מעיסת נייר ובכל פעם שנופלת על צידה מתרוממת מחדש.

ame futte ji katamaru

雨降って地固まる

あめふってじかたまる

 

 

ame – גשם

futte –  יורד

ji  – אדמה, ארץ

katamaru – מתחזק, הופך למוצק וקשה

 

 

“הגשם יורד והאדמה מתחזקת”

 

גם אם קורה לנו משהו לא טוב או לא נעים, בסופו של דבר תצא תוצאה טובה. 

בכל רע יש גם טוב שאמנם לא תמיד נראה מיד לעין אבל קיים. התבוננות חיובית ואופטימית על החיים.

tonari no shibafu wa aoi

隣の芝生は青い

となりの しばふは あおい


tonari – ליד, השכן

no  – של

shibafu –  דשא

aoi –  כחול (וגם ירוק)

“הדשא של השכן ירוק (יותר)”


ביפנית משתמשים במילה “כחול” לציין גם דברים שנראים לנו ירוקים, למרות שקיימת מילה לירוק – みどりmidori וגם משתמשים במילה gurin グリーン . האור הירוק ברמזור, למשל, יתואר תמיד כ- あお כחול.

hi no nai tokoro ni kemuri wa tatanai

火の無いところに煙は立たないhi no nai tokoro

ひの ない ところに けむりは たたない

 

hi –  אש

nai – אין

tokoro – מקום

kemuri – עשן

tatanai – לא מופיע

 

“במקום בו אין אש, אין עשן” . או כמו אצלנו : “אין עשן בלי אש”

הסימנית של “מדורה”- מורכבת משני עצים ואש, ואש גדולה.

בחירת מסגרת הלימוד המתאימה

אז החלטתם להתחיל ללמוד יפנית. יכול להיות שיהיה מי שירים גבה לגבי העניין הזה, אבל אל דאגה, אתם לא לבד, בישראל יש מאות תלמידי יפנית, באוניברסיטאות השונות, במסגרות שאינן אקדמיות ולומדים עצמאים, ויש גם ישראלים לא מעטים שלומדים יפנית ביפן .

הבחירה במסגרת הלימוד היא אינדיבידואלית, לכל אחד מתאים משהו אחר.

המאמר הזה עושה  סדר באפשרויות השונות ומפרט את היתרונות והחסרונות של כל מסגרת.

קראו עוד

מילת היחס ni / に

מילות היחס ביפנית הן רבות ,  לחלקן ריבוי משמעויות ושימושים וזה עשוי להיות מאוד מבלבל.

הנה דוגמאות והסבר לשימוש נכון במילית  ni に

 

  1. לציון זמן שבו משהו מתרחש, “ב…”

わたしは 朝(あさ) 7時(じ)  起(お)きます

אני מתעורר בבוקר בשעה 7:00

わたしは 3月(がつ)15日(にち)  生(う)まれました

נולדתי ב 15 במרץ

קראו עוד

מילים של אביב

מבשר האביב הסימלי ביותר ביפן הוא פרח הדובדבן – הסאקורה.

בסוף מרץ תחילת אפריל פורשים מיליוני יפנים מחצלות תחת עצי הדובדבן הפורחים, אוכלים שותים ונהנים מהפריחה הלבנבנה-ורדרדה החגיגית שתוך ימים ספורים תחלוף כלא הייתה. הכל הופך ורוד- חלונות הראווה, הקימונו שלובשות הנשים, הקינוחים, השוקולד (מהדורה מיוחדת של “קיט-קאט” בורוד!).  מעבר ליופי, יש משמעות בודהיסטית עמוקה לפריחה, ההנאה ממנה בטרם תחלוף, אי היכולת להיאחז ביופי הזה  כי תכף ייעלם.

קראו עוד

מילים של סתיו

בסתיו הולכת יפן ונצבעת צבעים של אש, כתום, זהוב ואדמדם על עשרות גווניהם.

במיוחד בולטים העלים המשוננים של עץ המייפל.

השלכת נמשכת פחות או יותר מאמצע חודש אוקטובר עד אמצע חודש דצמבר, בהתאם לאזורים השונים.

עם רדת ערב נוסעות לאיטן בין השכונות עגלות yaki imo 焼いも, בטטה מתוקה אפויה בתוך אבנים לוהטות

קראו עוד

מילים של קיץ

מניסיון החיים ביפן נוכחתי כי קשה להעביר יום ביפן מבלי להתייחס באופן כלשהוא לתופעת טבע זו או אחרת, עונה, מזג אויר, צמח או פרח, פסטיבל  או מאכל הקשור לעונה הנוכחית.

הקיץ היפני חם מאוד מאוד, ובפי כל שגור המשפט

קראו עוד